כולם מכירים את הבעיה הזו: אנחנו במסיבה, מפגש, ארוחת ערב. כל אחד משחק עם האייפון/אנדרויד שלו, עונה לשיחות, מסמס, גולש.
אנחנו שם, אבל אנחנו לא שם. זה בוודאי לא תורם למצבנו החברתי...
משחק "ערמת הטלפונים" נועד להכניס אותנו לאווירה. אתם במסעדה. כולם, שמים את הטלפונים שלהם בערימה (אפשר גם עם הפנים למטה ליד כל אחד מכם על גבי השולחן).
הראשון שעונה לשיחה נכנסת, סמס, אימייל או מרים בשביל לגלוש - משלם על כל הארוחה...
זה קשה הרבה יותר מכפי שאתם יכולים לדמיין. השילוב בין הצורך האנושי לענות בדחיפות למי שמחפש אותנו ולהמנע משעמום אפילו לרגע, כנגד הקמצנות המובנית בנו והרצון שלא להחשב כפרייאר - זה קטלני.
המשחק, שהומצא כאן מתנהל בארה"ב כבר כחצי שנה כסוג של משחק בארים ולאחרונה תפס כמו אש בשדה אייפונים...
אלה שהמציאו אותו דווחו על הבעיות שמרבית המשתתפים מדווחים עליהם:
- לסמס זה לא כמו לענות לשיחה. נכון, אבל זה עדיין מסיח מאוד כשיש אנשים אחרים מסביב.
- לנתק את הטלפון זה משחק כח אנוכי וטפשי. נכון, זה כל הרעיון - לחיות ברגע.
- אם זה תופס אני אהיה מרושש במהירות. כח רצון הוא דבר מדהים.
- אני חייב להיות זמין 24 שעות. נו באמת. אלא אם כן אתה מצפה לשיחה מראש הממשלה בקשר לטיסת הפצצה דחופה באירן, כנראה שאתה יכול להתנתק לכמה שעות...
בקיצור, נסו ודווחו לנו.
לדיון בנושא: משחק ערמת הטלפונים - לתקשורת בין אישית משודרגת